כשהייתי בת 16 נסענו לטיול משפחתי ארוך באירופה
כל המשפחה כולה
זוג הורים, בת בכורה ושני בנים –  13, 7.
התחנה הראשונה היתה לונדון, שעזבנו כ-11 שנים קודם לכן
אחרי שהות של שנתיים וחצי

שהינו כמה ימים אצל חברים שגרו במרחק מה ממרכז העיר
התחבורה הציבורית בסביבה היתה אוטובוסים או רכבת עילית.
בפעם הראשונה באותה נסיעה שנכנסתי למחילות הרכבת התחתית
היכה בי ריחן, ריח עשן ופיח קר, טחב ו… עוד משהו לא ברור. פתאום הרגשתי בבית

קניתי לי במכונה אוטומטית חבילה של 40 גר' שוקולד קדבורי עם צימוקים ושקדים
והייתי על גג העולם, שם מתחת לאדמה

מאז ביקרתי הרבה מאוד בלונדון, בעיקר בתקופה ארוכה
שעבדתי כדיילת אוויר באל-על.
היה כיף.
מאז שהפסקתי את העבודה באל-על, ועד לפני כשבועיים, לא הייתי שם. 25 שנים

.

לונדון עם היורש

כשתיכננתי את הנסיעה ללונדון עם היורש, הרגשתי שאני נוסעת למקום זר
כל מה שידעתי עליה כבר שכחתי
וכל מה שהכרתי התפוגג
בראש היו לי רק זכרונות.
שלא לומר – לונדון השתנתה מאז מקצה לקצה
וגם הדרך שבה אנשים נוסעים לחו"ל השתנתה לא מעט

.

תיכננתי לנו ארבעה ימים, בתחילה בחודש יולי (הטיסות היו פחות יקרות)
ואז שינינו לאוגוסט (עכשיו כל הנסיעה הזו כבר הפכה ליקרה מאוד)
כשהעוגן המרכזי שבה, לבקשת היורש
הוא ביקור באולפני וורנר, בתפאורה של סרטי הארי פוטר.

ככה הכול התחיל

.

היום הראשון

מהר מאוד מצאתי את מצפן-לונדון הפנימי שלי, והרגשתי מעולה.
רכשנו כרטיסים שבועיים לתחבורה הציבורית, כרטיסי סים עם חבילת גלישה יעילה
ויצאנו לדרך

בתכנית כללנו בכל יום עוגן אחד או שניים בלו"ז, וזהו. לא להעמיס

.

.

עוגן ראשון: חילופי המשמרות בארמון בקינגהאם
ראינו המון תיירים
שמענו המון שפות
והיורש חידד את אוזניו ביכולת הזיהוי. של השפות

אחרי שני קרואסונים גדולים בריאים בחמאה וריבה
(הקלוריות נשארות בחו"ל, אין להן דרכון)
המשכנו בתחתית אל מרכז העיר

סיבוב רגלי באזור כיכר טרפלגר גילה לנו שהיונים כבר לא שם
וגם אין מים במזרקות
אבל המוני התיירים עדיין כן
וגם כאן הם מדברים בהמון שפות.

היורש האהוב שיתף פעולה בלי שום הסתייגויות

.

.

אחרי שיטוט ממושך ונעים בין סימטאות
וספינר אחד מיוחד שהיורש סימן לעצמו לחזור אליו באחד הדוכנים
מצאנו את האוטובוס שייקח אותנו אל העוגן השני: *Sky Garden

.

.

'גן השמיים', שמתנאה בתואר 'הגן הגבוה ביותר בלונדון',
שוכן בקומות ה-35, 36  ו-37 של גורד שחקים חדשני ומאיים
כי הקומות העליונות שלו רוכנות מעל לעומדים למרגלותיו
– כמו חומת עכו, אמר היורש.

הגן מקיף את הבניין כולו, רובו מקורה
וממנו פרושה לרגלינו לונדון כולה .
חלק מהבניינים האיקוניים שניתן לראות ממנו מצויינים במילים ובאיור על חלונות התצפית.
בילינו שם זמן רב של מנוחה ברקיע המעונן חלקית של העיר
שמייד הפכה לנו לבית

.

.

.

כשמיצינו חזרנו באוטובוס לאזור טרפלגר, לסימטה, לדוכן ולספינר
ומשם לקובנט גארדן.
צפינו במופע של לוליין-בדרן חביב שהצטיין בהפעלת הקהל
והשיג שיתוף פעולה של ילדה אחת חמודה בת חמש
גברת אחת נחמדה שרקדה איתו
ואיש צעיר אחד שהושיט לו יד תומכת (וגם בת הזוג הנדיבה של אותו צעיר)

הוא טוב, אומר לי היורש, אבל את הטלת המעות לכובעו הטיל עליי

.

.

.

שוטטנו בין המבנים בשוק והדוכנים
אכלנו גלידה מעולה – כי איך אפשר חו"ל בלי גלידה
התפעלנו מחנויות עיצוב, שאל חלקן עוד נחזור
והסתובבנו עוד עד שהתעייפנו

.

.

לייד הכניסה לתחנת התחתית שתיקח אותנו חזרה לויקטוריה
גילינו גשר מיתרים להולכי רגל – אחד משני Golden Jubilee Bridges,
שחובקים את Hungerford Bridge, שנושא מסילות רכבת.
בגדה הדרומית של נהר התמז גילינו מרכז תרבות Southbank Center,
וטיילת חדשה ומאוד פעילה

.

.

.

משאיות האוכל שבמקום סיפקו לנו סעודת ערב ראשונה: הוא המבורגר, אני סלט
ושנינו היינו מבסוטים.

*

חזרנו למלון (האיום. על כך עוד יסופר) עייפים ומרוצים
מיום טיול ראשון מהנה מאוד ומעייף לא פחות
וישנו כמו מומיות

.

.

.

ביום השני

היה לנו עוגן אחד ויחיד: הוגוורטס (אולפני וורנר)

רק פעם אחת בעבר ביקרתי בסט של סרט.
ביפו צילמו סרט אמריקאי בעקבות הספר 'לא בלי בתי', שמתרחש באיראן
ובהאנגר אחד הקימו שוק פרסי

.

.

אבל באולפני וורנר הכול הרבה יותר גדול.
המקום מאורגן כך שהחוויה מושלמת ומוחלטת
וכוללת את סיפור כתיבת הספרים, יצירת הסרטים בעקבות הספרים
כל פרטי הפרטים של יצירת הדמויות, התלבושות, התפאורות
ועשרות אלפי פיגומים
ופריטים גדולים וקטנים שממלאים את הסט בתוכן ובאווירה נכונים ומדוייקים

.

.

שוטטתי בין החללים והמוצגים, ודמיינתי איך מעצבי ההפקה מתכננים את החלל המסויים, את מאפייני המבנה, חלונות, וילונות, פסלים, רהיטים. את הפרטים ופריטי הפרטים שנוספו שכבה אחר שכבה, ליצירת האווירה העשירה, שבסרט חולפת מול עינינו הצופים, אבל מאות אנשים עמלו הרבה מאוד שעות וימים ביצירתם.

.

.

.

.

.

.

תענוג, גם אם לא היה מדובר בסדרת הסרטים המסוימת הזו
אבל זו בכל זאת הסידרה הזו
מה שרק הוסיף לחוויה

.

.

באותו טיול משפחתי של גיל 16, נעלבתי מאוד.
שנים מאוחר יותר התברר שהרקע למריבה עם אמי היה שרכשתי לי משהו מדמי הכיס שחסכתי לצורך כך בעידודה, ולא חלקתי עם אחיי

כאן בהוגוורטס של האחים וורנר, נתתי ליורש טיפה להתפרע
ובנוסף לשרביט הבכור מהסרט האחרון (כמה שהוא התלבט איזה שרביט לקנות)
הוא רכש גם את מפת הקונדסאים מהסרט הראשון
האושר… לפעמים ניתן לרכוש אותו בכסף, כפריט אספנות

.

.

היום השלישי

הוקדש בראש וראשונה לעוגן שאני בחרתי בו
סיור אמנות רחוב ברובע שורדיץ' המתחדש.
נקודת המפגש היתה בבית קפה בלב הרובע,
וכיוון שהגענו מוקדם היה לנו זמן לשוטט מעט לבדנו ברחובות.

.

.

.

.

.

.

.

הסיור היה מרתק
ועסק במקורות הגרפיטי, ביחסי הון-אמן, ובמערכות יחסים מורכבות בין האמנים לסביבה,
למתרחש ברובע, בעיר ובעולם, ובינם לבין עצמם
(על הסיור עוד ייכתב בהרחבה)

*

העוגן השני ביום הזה היה בקשה נוספת של היורש, שאוהב סדרות של ספרי פנטזיה,
שמבוססים על המיתולוגיות היוונית, הרומית, המצרית והנורדי.
הלכנו למוזיאון הבריטי, שבו שוכנים מוצגי עתיקות מיוון וממצרים,
כולל אבן הרוזטה ששימשה מפתח לפענוח כתב החרטומים המצרי.
התור הארוך והמתפתל בכניסה למתחם כמעט הבריח אותנו,
אבל הבחנו שהוא מתקדם מהר והחלטנו להיכנס

.

.

.

.

הביקור במוזיאון הזה היה הזדמנות חשובה לתירגול התמודדות עם אכזבות וחשיבה חיובית.
מרבית המוצגים היו לשנינו פחות מעניינים, ואולי עם הנחיה מתאימה היינו נהנים יותר,
אבל הבנו שאם לא היינו נכנסים, היינו חשים פיספוס

.

.

היום הרביעי

הוקדש לעוגן שלו: מוזיאון המדע ותערוכת הרובוטיקה.
העוגן שלי – תערוכת פינק פלויד במוזיאון ויקטוריה ואלברט – נגנז מטעמי מחיר (לא פחות משערורייתי)

.

.

גם תערוכת הרובוטיקה איכזבה מעט את היורש, שאולי כבר שבע אטרקציות.
אני מצאתי עצמי מרותקת אל העובדה שכל מכונה מתוצרת אנושית היא חוליה בשרשרת הרובוטים,
שמטרתה לחקות באופן מכני ואוטומטי – ואולי מהיר יותר – פעולות שהן טבעיות לבני אדם.
מדהים כמה, למרות כל הניסיונות, אנחנו רחוקים מלייצר מכונות שהן באמת דמויות אדם

חלק אחד שבכל זאת ריתק גם את היורש הוא זה שבו מוצגים רובוטים מסרטי קולנוע

.

.

.

.

.

*

סוף-סוף הגיע השופינג:
נסענו לסניף הקרוב של דקתלון, טיפה מחוץ למרכז העיר,
קנינו ציוד מקצועי לאבא, וגם את עצמנו פינקנו

ועוד פינוק אחד קטן בשביל אימא:
תערוכה קטנה במוזיאון האופנה והטקסטיל של לונדון, שעליה עוד ייכתב בנפרד.

.

 

.

.

זהו. מחר חוזרים הביתה
נשאר הרבה לעוד נסיעה

.

.

תודה ליורש האהוב שלי, שבלעדיו ספק אם הייתי נוסעת
וללא ספק הטיול שלי בלונדון לא היה כמו שאכן היה

*

תודה על מידע יקר ערך, לחברותיי:
רבקה קופלר, תמרי ליבס סלונים, מיכל בן ארי מנור, אורה גזית,
ציפי לוין, אורית יפרח, יסמין וגמן נגב (שכחתי מישהי?)

.

.

מידע שימושי

 

Sky Garden – הביקור ללא תשלום אבל יש להזמין מראש את הביקור
כי קיבולת המקום מוגבלת
ניתן להירשם רק כשבועיים לפני מועד הביקור המבוקש, ולא קודם לכן
http://skygarden.london/

HMS Belfast
אה"מ בלפסט הייתה סיירת קלה של הצי המלכותי הבריטי, ומשמשת כיום מוזיאון צף בלונדון.
http://bit.ly/2xTYIfp  

*

Warner Brothers Studios
https://www.wbstudiotour.co.uk/
אם חשוב לכם הביקור,
אל תזמינו כרטיסי-טיסה לפני שאתם יודעים שיש כרטיסי-כניסה בתאריכים המבוקשים.
אפשר (וכדאי) להזמין ביקור שכולל גם נסיעה באוטובוס קומתיים מיוחד ממרכז לונדון.
אני מצאתי שזו הדרך הקלה ביותר להגיע אל הסיור,
שנמצא במרחק כשעה נסיעה ממרכז לונדון, לייד העיר ווטפורד
https://www.wbstudiotour.co.uk/getting-here

*

סיורי אמנות רחוב – Arternative
https://www.arternative.guide/

*

British Museum – הכניסה חינם, כמו במרבית המוזיאונים העירוניים בלונדון.
התור הארוך הוא לאוהל הבדיקה הבטחונית שעומד בצד החצר, והוא מתקדם מהר מאוד!
http://www.britishmuseum.org /

*

Science Museum – הכניסה למוזיאון חינם. תערוכת הרובוטיקה בתשלום נוסף
http://www.sciencemuseum.org.uk/

*

London fashion & textile museum
http://www.ftmlondon.org

*

Decathlon
https://www.decathlon.co.uk/

.

.

לכל אחת.ד יש לונדון משלה.ו
מה שלך?
עם יורש? משפחה? עם אהוב.ה? עם עצמך?
ספר.י לי

.

 

תגובות פייסבוק

תגובות פייסבוק